איך מסתירים מידע רגיש בצילום מסך

אתה עומד לשלוח צילום מסך של חשבונית, של מסך ניהול או של הודעת שגיאה, וחלק ממנו לא אמור לנסוע יחד איתו: שם של לקוח, כתובת מייל, מספר חשבון, טוקן. כמעט לכל כלי צילום מסך יש מברשת טשטוש או פיקסול בדיוק בשביל זה. השלב שמדלגים עליו הוא לשאול אם מה שעשית עכשיו הוא הפיך.

שתי התקלות שבאמת קורות

1. הכיסוי שמעולם לא הפך לחלק מהתמונה

גררת ריבוע שחור מעל מספר החשבון. על המסך הוא נעלם. אבל ברוב העורכים הריבוע הזה הוא אובייקט שמרחף מעל הפיקסלים המקוריים, והפיקסלים שמתחתיו שלמים. אם תייצא PNG שטוח — הכול בסדר. אם תשלח את קובץ הפרויקט, תדביק למסמך ששומר שכבות, או תמסור את פורמט השמירה של התוכנה עצמה — הצד השני יכול פשוט להזיז את הריבוע הצידה.

זו בדיוק אותה תקלה שמייצרת מדי פעם כותרת על מסמך PDF "מצונזר" שאפשר לסמן את הטקסט מתחת לפסים השחורים ולהעתיק אותו.

2. הפיקסול שאפשר לקרוא חזרה

זו פחות מוכרת ויותר לא נעימה. פיקסול רגיל לוקח כל בלוק פיקסלים ומחליף אותו בצבע הממוצע של הבלוק. מיצוע הוא פעולה שמאבדת מידע, אבל הוא גם פעולה דטרמיניסטית — וזו החולשה.

מי שיודע בערך באיזה גופן ובאיזה גודל היה הטקסט יכול לרנדר מחרוזת מועמדת, לפקסל אותה באותו גודל בלוק, ולהשוות. חוזרים על זה על כל המחרוזות הסבירות, והטקסט המקורי נופל החוצה. זה לא תיאורטי: קיימים כלי קוד פתוח שעושים בדיוק את זה, וחוקרי אבטחה הדגימו שחזור טקסט מפוקסל מצילומי מסך אמיתיים בשיעורי הצלחה גבוהים בגופנים נפוצים.

הכי קל לשחזר ערכים קצרים ומובנים, פשוט כי יש כל כך מעט מהם לנסות: קוד בן שש ספרות, תאריך, ארבע ספרות אחרונות של כרטיס, מספר רכב.

השיטה שמחזיקה

1. לצלם את המסך. לפני הכול — לזכור שכלים רבים שומרים גם עותק מקורי לא מוסתר בתיקיית היסטוריה או שמירה אוטומטית. הסתרה בעותק שאתה שולח לא מוחקת את העותק שעל הדיסק שלך.
2. לכסות כל אזור רגיש במילוי אטום. לא צורה שקופה למחצה, לא טשטוש קל, לא פסיפס. לטקסט — אטום.
3. לייצא תמונה שטוחה — PNG או JPEG. זה השלב שהופך "צורה מעל הטקסט" ל"אין טקסט".
4. לפתוח את הקובץ המיוצא ולבדוק אותו. להתקרב לכל אזור מוסתר. ואז להסתכל על שאר התמונה, כי הדליפה בדרך כלל נמצאת איפה שלא חשבת.

איך עושים את זה ב-Screen Slinger

Screen Slinger הוא המוצר שלנו, אז קרא את הפסקה הזו בהתאם.

גוררים את כלי ההסתרה על אזור ובוחרים אחד משלושה סגנונות: מילוי אטום, טשטוש רך או פסיפס פיקסלים. שלושתם נאפים לתוך התמונה עצמה ולא מצוירים מעליה, כך שמה שיוצא מהתוכנה — בקובץ המיוצא, בלוח ההעתקה ועל המסך — הוא אותה תמונה בדיוק, ואין מתחת מקור נסתר.

הערה אחת שנכונה לגבינו כמו לגבי כולם: סגנון הפיקסלים מְמַצֵּעַ בלוקים, כמו כל מימוש אחר, ולכן הוא חשוף לשחזור שתואר למעלה. לטקסט יש להשתמש בסגנון האטום. הוא ממלא את האזור בצבע אחיד אחד, ולצבע אחיד אחד אין מה לשחזר.

ואם אתה לא משתמש ב-Screen Slinger

השיטה שלמעלה אינה תלויה בכלי, ורוב הכלים יודעים לבצע אותה:

• כלי החיתוך של Windows — בגרסאות האחרונות יש בו אפשרות הסתרה מובנית. לשמור את התוצאה כקובץ PNG חדש ולא לדרוס את המקורי.
• Paint — לסמן את האזור ולמלא אותו בדלי צבע בצבע אחיד. לשמור כ-PNG.
• כל עורך עם שכבות — לצייר את הצורה, ואז לשטח או "לייצא בשם" לפני השיתוף. השיטוח הוא כל העניין.

לא משנה במה תשתמש, השלב האחרון אף פעם לא משתנה: לפתוח את הקובץ שאתה עומד לשלוח, ולהסתכל עליו. לא על חלון העורך. על הקובץ.

נכתב על ידי הצוות שמאחורי Screen Slinger, כלי צילום וסימון מסך ל-Windows. העצות למעלה נכונות בכל כלי, כולל אלה שמתחרים בנו — ההשוואה הכנה נמצאת כאן. English version.